לאונוב נ' עמינח רשתות שיווק בע"מ אמריקן קומפורט

פסק דין

במסגרת התובענה שלפניי ביקשה הנתבעת להורות על ביטול עסקת רכישת ריהוט שבוצעה בחנות העדפים של הרשת בסוף שנת 2009.

טענות התובעת –

לשיטת התובעת רכשה בחודש אוקטובר 2009 סט סלון (2+3) וכורסת מסג' עשויות עור מחנות אולסייל (WHOLESALE) שבהרצליה. לשיטתה, הריהוט שרכשה נרכש אמנם בחנות הידועה כחנות עודפים, ואולם אין מדובר בריהוט מתצוגה שכן הריהוט הובא אל החנות במעמד הרכישה, כשהוא ארוז בניילונים וסגור. לטענת המבקשת לאחר רכישת הריהוט והבאת הריהוט אל ביתה עשתה בו שימוש במשך תקופה של מספר חודשים ואז החלו להופיע על גבי הריהוט סימני דהיית צבע וקילוף. לשיטתה, במצב זה ומשזיהתה כי הסימנים מופיעים באזורים מסוימים בהם שימוש מוגבר הנחתה את בני הבית להפחית בשימוש באזורים אלו, ולימים אף כיסתה בכיסויים שונים את החלקים הרלוונטיים מתוך תקווה כי התופעה לא תתפשט. משהחלה התופעה להתפשט, לאחר למעלה משנה ממועד הרכישה, פנתה אל הנתבעת להלין על הפגם, ואז הובהר לי כי חלפה תקופת האחריות הרגילה. לאחר מו"מ הוצע לה טיפול על ידי טכנאי חיצוני תוך השתתפות בעלות הטיפול בשיעור של 50%, ומשסרבה אף להצעה זו – הסכימה הנתבעת לממן את הטיפול, וטכנאי הגיע אל ביתה. במהלך ביקורו ערך הטכנאי נקיון בחומרים שונים לחלקים הרלוונטיים, ומרח בחומר צבע מיוחד את האזורים הפגועים תוך שהוא מנחה את התובעת כיצד לעשות זאת בעצמה למקרה שהתופעה תחזור על עצמה, ומבהיר לה כי מדובר בבעיה מוכרת שעתידה לחזור על עצמה בתוך זמן קצר.

כאשר חזרה התופעה, טענה התובעת, החלה מורחת בעצמה מן הצבע שצנצנת שלו הושארה בידיה על ידי הטכנאי, ומשנגמר הצבע שבצנצנת והתופעה החלה להחמיר, פנתה אל הנתבעת והפעם בדרישה לבטל את העיסקה.

טענות הנתבעת -

הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה כנגדה והבהירה כי התובעת רכשה את הריהוט המדובר בחנות עודפים, וכי מדובר בריהוט שעמד בתצוגת אחת מחנויות הרשת והועברה על חנות העודפים כדי לפנות מקום בחנות בה עמד. לשיטתה, הדברים היו ידועים לתובעת במועד הרכישה, ובגין כך אף ניתנה לתובעת הנחה משמעותית המגיעה עד כדי כמעט 50% ממחיר המחירון בעלות הקניה. הנתבעת טוענת עוד כי התובעת פנתה לראשונה להלין על הפגם במוצר רק בחלוף למעלה משנה, ובמועד זה היתה האחריות למוצר, לו נמכר בחנות רגילה וללא הנחת תצוגה, פוקעת. על אחת כמה וכמה נכונים הדברים לשיטתה בשים לב לכך שמדובר במוצר שנמכר מתצוגה ואינו נהנה מאחריות כלשהי על הבד והעור.

על אף דברים אלו, וכדי לרצות את הלקוחה שלפניה הסכימה הנתבעת, לשיטתה לפנים משורת הדין, לשלוח אל התובעת טכנאי חיצוני על חשבונה, וזאת לאחר שהתובעת סירבה בתוקף לממן ביקור טכנאי לבדיקת הטענות וסירבה להשתתף ב- 50% מעלות טיפול הטכנאי החיצוני. לדברי הנתבעת לאחר ביקור טכנאי לא פנתה התובעת ולא הלינה אודות מצב המוצר ופגמים נוספים בו עד שחלפה תקופה של כשנה ומחצה נוספת, ואז דרשה לפתע ביטול העסקה, ללא כל הצדקה בדין.

הצדדים נחקרו לפניי, ולאחר ששמעתי את טענותיהם אני רואה לנכון לדחות את התביעה ואבהיר-

ראשית יובהר כי הפניית הנתבעת להוראות חוק הגנת הצרכן ותקנותיו אינה רלוונטית בנסיבות המקרה, שכן אין מדובר בצרכן המבקש לבטל עיסקה בשל חזרתו בו מכוונתו לרכוש את המוצר. בהתאמה, העובדה שחלפו למעלה מ- 14 ימים ממועד הרכישה, שנעשה שימוש במוצר עובר לבקשת התובעת לבטל את העיסקה ולכך שהמוצר הורכב בביתה, אין בהן, כשלעצמן כדי להצדיק דחיית התביעה.

למעשה הסוגיה שלפנינו עניינה בפגם במוצר שנמכר, ובזכות ביטולה של עסקה רכישה בשל אותו פגם, העולה כדי אי התאמה ביחס לציפייתה התובע במועד עריכת עסקת המכר וביחס להסמכות הצדדים בנוגע לטיב המוצר במועד הרכישה.

סעיף 11 לחוק המכר קובע –

אי התאמה"11.המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר –

(1)רק חלק מהממכר או כמות גדולה או קטנה מן המוסכם;

(2)נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם;

(3)נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם;

(4)נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה;

(5)נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים."

בהתאמה, אם מוצר העור שרכשה התובעת מתקלף, צבעו דוהה והוא אינו משדר את מידת היוקרה המתבקשת מטבעו של המוצר ומטיבו הראוי, אין הוא עומד בתכונות שביקשה התובעת, כך עלה מחקירתה, להקנות לסלון ביתה.

יחד עם זאת, אין בעצם קיומה של אי התאמה כדי להקנות לרוכש זכות אוטומטית לביטול העסקה.